להלן סיכום הלימוד השבועי, על הקובץ שנשלח בפעם שעברה בסוגיה: אלול - ראש השנה - יום הכיפורים.
שיעור השמע בקובץ המצורף כאן
הרחבה נוספת בקובץ המצורף כאן
א. מתודולוגיה – 1. בלימוד סוגיה זו יש גם נסיון לחבר הלכה ואגדה בשני כיוונים (וגם קצת 'בלשות'). ויש צורך להזהר מחיבורים לא מבוססים ופשטנים 2. לימוד מוכוון תכלית - ההתמקדות בציר המרכזי – חשיפת שני הספורים של 40 הימים שמר"ח אלול עד יו"כ – ומפתוח של הענינים המזדמנים על הדרך (למשל - מקרא ביום משנה בלילה / לוחות ראשונים שניים / שבט לוי / התורה והמלאכים / מנהיג ועם / וכיו"ב) על מנת להעזר בהם כשנעסוק בסוגיות אלה. 3. מפגש עם קבצי מדרש רבים – להתרגל להסתכל ב'מבוא למדרשים' של ענת רייזל.
ב. הנחות היסוד של הלימוד: 1. לכל הלכה גרעין אגדי. ההלכה היא כלי לאור. 2. המבט האמוני רואה את הטבע וההסטוריה כהתגלות אלקית המורה את האדם את דרך חיי הדבקות והקדושה, בעזרתן ההכרחית והמשדרגת של התורה שבכתב – הנבואה, של התורה שבע"פ – החכמה, ושל האינטואיציה העממית הישראלית היוצרות ומגבשות יחדו את ההלכה והמנהג. 3. קדושת הזמנים בפרט מאירה בכל שנה מחדש את האורות שהאירו בתולדות עם ישראל
ג. ישראל דקדשינהו לזמנים - השנה הישראלית היא מסע רוחני שלם הבנוי חטיבות חטיבות המגיע ונוגע בכל מקום בנפש האדם וישראל שבנו כיחידים וככלל. זה הא' ב' של יהדות, זו המצוה הראשונה – החדש הזה לכם – קדוש הזמו - החיים.
ד. ימים נוראים - התקופה של אלול הולכת ונמשכת עד לשמ"ע (ארי"ה) היא מאד כבדת משקל ואינטנסיבית – ימי רחמים ורצון / ימים נוראים ויש בה הישזרות של שני מהלכים – זה של הרגלים המגע לשיאו בסכות, וזה של הראשים - ראש השנה ויוה"כ, שני אלה עוברם דרך אלול - האחרון לחדשי השנה האנושית הכללית.
ה. מטרת הלמוד – לחשוף את הגרעין האגדי שביסוד הלכות והליכות הימים הנוראים על מנת לכוון טוב יותר בעבודתם.
ו. המסקנה הכללית של למודנו היתה שיש שני סיפורים של אלול – ר"ה – יו"כ
1. הספור הישראלי (הרוחני-מוסרי), הספור של התורה, של מתן לוחות שניים בעקבות חטא העגל, של המדרשים (ספור ישראלי זה משתלב במהלך שלושת הרגלים מה שא"כ הספור האוניברסלי).
2. הספור האוניברסאלי (המטאפיזי), האנושי הכללי, הספור של מסכת ר"ה והמדרשים על יום בריאת האדם, חטאו דינו ויציאתו בדימוס.
אלו הם בהתאמה הסיפור של רבי יהושע ושל ורבי אליעזר (ששורשם אולי נעוץ בהבדל בין 'שמות' ל'דברים'). שני סיפורים אלה, לוקחים אותנו באלול, ר"ה, עשי"ת ויו"כ, לשני מסעות רוחניים שונים (מנוגדים, או משלימים).
שני סיפורים אלה באים לידי ביטוי בשתי מסורות הלכתיות – האשכנזית והספרדית – שו"ע, והרמ"א (והגר"א) . אמנם חלוקה זאת אינה מדויקת. בעוד שהמנהג הספרדי הוא אכן נשען על המדרשים על מתן תורה (בהעדפת הסליחות על השופר), המנהג האשכנזי מבוסס על ר"א אך כולל גם נגזרות מהספור השני (תקיעת השופר באלול).
הרחבה נוספת בקובץ המצורף כאן
א. מתודולוגיה – 1. בלימוד סוגיה זו יש גם נסיון לחבר הלכה ואגדה בשני כיוונים (וגם קצת 'בלשות'). ויש צורך להזהר מחיבורים לא מבוססים ופשטנים 2. לימוד מוכוון תכלית - ההתמקדות בציר המרכזי – חשיפת שני הספורים של 40 הימים שמר"ח אלול עד יו"כ – ומפתוח של הענינים המזדמנים על הדרך (למשל - מקרא ביום משנה בלילה / לוחות ראשונים שניים / שבט לוי / התורה והמלאכים / מנהיג ועם / וכיו"ב) על מנת להעזר בהם כשנעסוק בסוגיות אלה. 3. מפגש עם קבצי מדרש רבים – להתרגל להסתכל ב'מבוא למדרשים' של ענת רייזל.
ב. הנחות היסוד של הלימוד: 1. לכל הלכה גרעין אגדי. ההלכה היא כלי לאור. 2. המבט האמוני רואה את הטבע וההסטוריה כהתגלות אלקית המורה את האדם את דרך חיי הדבקות והקדושה, בעזרתן ההכרחית והמשדרגת של התורה שבכתב – הנבואה, של התורה שבע"פ – החכמה, ושל האינטואיציה העממית הישראלית היוצרות ומגבשות יחדו את ההלכה והמנהג. 3. קדושת הזמנים בפרט מאירה בכל שנה מחדש את האורות שהאירו בתולדות עם ישראל
ג. ישראל דקדשינהו לזמנים - השנה הישראלית היא מסע רוחני שלם הבנוי חטיבות חטיבות המגיע ונוגע בכל מקום בנפש האדם וישראל שבנו כיחידים וככלל. זה הא' ב' של יהדות, זו המצוה הראשונה – החדש הזה לכם – קדוש הזמו - החיים.
ד. ימים נוראים - התקופה של אלול הולכת ונמשכת עד לשמ"ע (ארי"ה) היא מאד כבדת משקל ואינטנסיבית – ימי רחמים ורצון / ימים נוראים ויש בה הישזרות של שני מהלכים – זה של הרגלים המגע לשיאו בסכות, וזה של הראשים - ראש השנה ויוה"כ, שני אלה עוברם דרך אלול - האחרון לחדשי השנה האנושית הכללית.
ה. מטרת הלמוד – לחשוף את הגרעין האגדי שביסוד הלכות והליכות הימים הנוראים על מנת לכוון טוב יותר בעבודתם.
ו. המסקנה הכללית של למודנו היתה שיש שני סיפורים של אלול – ר"ה – יו"כ
1. הספור הישראלי (הרוחני-מוסרי), הספור של התורה, של מתן לוחות שניים בעקבות חטא העגל, של המדרשים (ספור ישראלי זה משתלב במהלך שלושת הרגלים מה שא"כ הספור האוניברסלי).
2. הספור האוניברסאלי (המטאפיזי), האנושי הכללי, הספור של מסכת ר"ה והמדרשים על יום בריאת האדם, חטאו דינו ויציאתו בדימוס.
אלו הם בהתאמה הסיפור של רבי יהושע ושל ורבי אליעזר (ששורשם אולי נעוץ בהבדל בין 'שמות' ל'דברים'). שני סיפורים אלה, לוקחים אותנו באלול, ר"ה, עשי"ת ויו"כ, לשני מסעות רוחניים שונים (מנוגדים, או משלימים).
שני סיפורים אלה באים לידי ביטוי בשתי מסורות הלכתיות – האשכנזית והספרדית – שו"ע, והרמ"א (והגר"א) . אמנם חלוקה זאת אינה מדויקת. בעוד שהמנהג הספרדי הוא אכן נשען על המדרשים על מתן תורה (בהעדפת הסליחות על השופר), המנהג האשכנזי מבוסס על ר"א אך כולל גם נגזרות מהספור השני (תקיעת השופר באלול).
