שעות בריאת האדם הראשון

במדרשים שונים מופיע סדר שתים-עשרה השעות שהיו ביום הראשון בו נברא האדם - ראש השנה.
להורדת קובץ ליקוט של המדרשים לחץ כאן
להורדת קובץ המפרט את השלבים השונים על פי מדרש ויקרא רבה לחץ כאן

לימוד פורה ושנה טובה!

מדרש לראש השנה (2) ומתנות לחג

שנה טובה ומתוקה!
להורדת שיעור השמע על המדרש לחץ כאן
להורדת דף המקורות מוער על פי תוכן השיעור לחץ כאן

שתי מתנות נוספות לכבוד ראש השנה:
מספר רעיונות בעקבות דברי המהר"ל על סוד השופר
רשימה קצרה על הדין וכף הזכות

מדרש לראש השנה (1)

מטרתנו בלימוד השבוע היא לעמוד על אופיו של ראש השנה ומשמעותו של השופר, על פי המשנה, הגמרא והתוספתא, ועל פי מדרש ויקרא רבה פרשה כט.

להורדת קובץ המקורות לחץ כאן.

בתורה לא מפורש ענינו של האחד לחדש השביעי אלא שהוא: שבתון / מקרא קדש, זכרון תרועה / יום תרועה.
תרועה היא תרועת שופר או חצוצרה.
התקיעה והתרועה מופיעות בתורה בהקשר של קרבנות, מלחמה, מסע המחנות וכינוסן, המלכת מלך. בהקשר של רחמים ולא רק של דין.
משמעותה ה'טהורה' של התרועה היא הפניה - הקריאה - ההערה - ההארה המבקשת לחולל תנועה, שינוי ואף מהפכה במציאות.
קול השופר מפר את הדממה, מביע ומנביע זרם חדש של חיים ממקורם הנעלם או הרדום. קול השופר חודר נוקב ומזעזע, ומחולל תנועה דרמטית ואף מהפכנית, ביחיד וברבים.
אם להיצמד למלות התורה, מטרת התרועה של ר"ה היא לעורר מתרדמת השכחה לעירנות הזכרון. הזכרון הוא ענינו של היום (שהוא, כשבת וכשאר הימים הטובים, שבתון, המאפשר מקרא קודש).
מעקב אחר המקורות של חז"ל מלמד שאופי היום והתרועה, עבר שינוי לאחר חורבן בהמ"ק, מחג 'מקדשי' שענינו היה זכרון והמלכת ד', ובו היתה התרועה על הקרבנות, לחג של 'גבולין', ליום דין, בו התרועה באה לערבב השטן המקטרג בדין.

כפל הפנים של אלול (3)

שיעור שני ומסכם על הסוגיה: אלול - ראש השנה - יום הכיפורים.
עיון בשיטותיהם של רבי אליעזר ורבי יהושע.

להורדת השיעור לחץ כאן
לדף מקורות נלווה לחץ כאן

כפל הפנים של אלול (2)

להלן סיכום הלימוד השבועי, על הקובץ שנשלח בפעם שעברה בסוגיה: אלול - ראש השנה - יום הכיפורים.

שיעור השמע בקובץ המצורף כאן
הרחבה נוספת בקובץ המצורף כאן

א. מתודולוגיה – 1. בלימוד סוגיה זו יש גם נסיון לחבר הלכה ואגדה בשני כיוונים (וגם קצת 'בלשות'). ויש צורך להזהר מחיבורים לא מבוססים ופשטנים 2. לימוד מוכוון תכלית - ההתמקדות בציר המרכזי – חשיפת שני הספורים של 40 הימים שמר"ח אלול עד יו"כ – ומפתוח של הענינים המזדמנים על הדרך (למשל - מקרא ביום משנה בלילה / לוחות ראשונים שניים / שבט לוי / התורה והמלאכים / מנהיג ועם / וכיו"ב) על מנת להעזר בהם כשנעסוק בסוגיות אלה. 3. מפגש עם קבצי מדרש רבים – להתרגל להסתכל ב'מבוא למדרשים' של ענת רייזל.

ב. הנחות היסוד של הלימוד: 1. לכל הלכה גרעין אגדי. ההלכה היא כלי לאור. 2. המבט האמוני רואה את הטבע וההסטוריה כהתגלות אלקית המורה את האדם את דרך חיי הדבקות והקדושה, בעזרתן ההכרחית והמשדרגת של התורה שבכתב – הנבואה, של התורה שבע"פ – החכמה, ושל האינטואיציה העממית הישראלית היוצרות ומגבשות יחדו את ההלכה והמנהג. 3. קדושת הזמנים בפרט מאירה בכל שנה מחדש את האורות שהאירו בתולדות עם ישראל

ג. ישראל דקדשינהו לזמנים - השנה הישראלית היא מסע רוחני שלם הבנוי חטיבות חטיבות המגיע ונוגע בכל מקום בנפש האדם וישראל שבנו כיחידים וככלל. זה הא' ב' של יהדות, זו המצוה הראשונה – החדש הזה לכם – קדוש הזמו - החיים.

ד. ימים נוראים - התקופה של אלול הולכת ונמשכת עד לשמ"ע (ארי"ה) היא מאד כבדת משקל ואינטנסיבית – ימי רחמים ורצון / ימים נוראים ויש בה הישזרות של שני מהלכים – זה של הרגלים המגע לשיאו בסכות, וזה של הראשים - ראש השנה ויוה"כ, שני אלה עוברם דרך אלול - האחרון לחדשי השנה האנושית הכללית.

ה. מטרת הלמוד – לחשוף את הגרעין האגדי שביסוד הלכות והליכות הימים הנוראים על מנת לכוון טוב יותר בעבודתם.

ו. המסקנה הכללית של למודנו היתה שיש שני סיפורים של אלול – ר"ה – יו"כ
1. הספור הישראלי (הרוחני-מוסרי), הספור של התורה, של מתן לוחות שניים בעקבות חטא העגל, של המדרשים (ספור ישראלי זה משתלב במהלך שלושת הרגלים מה שא"כ הספור האוניברסלי).
2. הספור האוניברסאלי (המטאפיזי), האנושי הכללי, הספור של מסכת ר"ה והמדרשים על יום בריאת האדם, חטאו דינו ויציאתו בדימוס.

אלו הם בהתאמה הסיפור של רבי יהושע ושל ורבי אליעזר (ששורשם אולי נעוץ בהבדל בין 'שמות' ל'דברים'). שני סיפורים אלה, לוקחים אותנו באלול, ר"ה, עשי"ת ויו"כ, לשני מסעות רוחניים שונים (מנוגדים, או משלימים).

שני סיפורים אלה באים לידי ביטוי בשתי מסורות הלכתיות – האשכנזית והספרדית – שו"ע, והרמ"א (והגר"א) . אמנם חלוקה זאת אינה מדויקת. בעוד שהמנהג הספרדי הוא אכן נשען על המדרשים על מתן תורה (בהעדפת הסליחות על השופר), המנהג האשכנזי מבוסס על ר"א אך כולל גם נגזרות מהספור השני (תקיעת השופר באלול).

כפל הפנים של אלול (1)

שבוע טוב!

מגמת הלימוד בשבוע-שבועיים הקרובים היא להתוודע אל שני פנים של אלול - ראש השנה - יום הכיפורים, על פי המקורות שלפנינו, הכוללים אגדה והלכה של חז"ל, פירושי ראשונים, הלכה ומנהג של ראשונים ואחרונים, ודברים של הראי"ה קוק.

א. לימוד המקורות:
1. להתבונן בהקשר הכולל של מהלך קדושת הזמנים השנתית, בעיקר מניסן עד אלול, וביחוד מו' סיון דרך י"ז תמוז אל א' אלול.
2. לנסות להבין את השורש הרוחני של שני הפנים של אלול, את המשמעות האמונית, המטאפיזית והקיומית הכללית שלהן.
3. לראות כיצד נגזרות מהם שתי ההתנהלויות העיקריות (אשכנזים וספרדים) של עבודת אלול – הספרדית (סליחות), האשכנזית (שופר), ובעקבותיהן, אופים ועבודתם של ר"ה ויוה"כ.
4. לבחון את ההשלכות של הנ"ל על עבודת ד' שלנו באלול, בראש השנה וביום הכפורים.

ב. את המקורות שלפנינו אפשר ללמוד בשני כוונים:
1) מההסטורי להלכתי – הבנת ההלכה המנהג ועבודת ד' העל-הסטורית, ההווית-המתמדת, מתוך ההסטוריה המשורטטת בפסוקי התורה, בדברי חז"ל במדרשים ובגמרא, והפרשנות להם.
2) מההלכתי להסטורי – 'שחזור' ההסטוריה, ומשמעותה הרוחנית (הסטוריוסופיה) מתך ההלכה, מתוך ספרות ההלכה והמנהג.

ג. מה תפיסת העולם / ההגיון / הנחות היסוד העומדים ביסוד מהלך זה? אחת דיבר אלקים ואנו - לפחות שתיים שומעים. בכל סוגיה, וכך גם בסוגיתנו, נפגשים אנו עם שתי גישת ופרשנויות הסטוריות והלכתיות, שבשורשן מחלוקת מטאהיסטורית, מטאפיזית, ואף מטאהלכתית.

למיטיבי / זריזי לכת מצורף להלן קובץ נוסף הכולל מקורות מספרי מנהג של ראשונים ואחרונים, מספרות המוסר הקבלית ומהחסידות. 

בהצלחה!

הקבצים:

מקורות עיקריים למהלך

מקורות נוספים למיטיבי לכת