מצורפים מספר קבצים ללימוד הסוגיה:
קובץ סיכום של השיעור הראשון בראשי פרקים. להורדה לחץ כאן.
קובץ סיכום של השיעור השני בראשי פרקים. להורדה לחץ כאן.
קובץ מקורות נוספים לשיעור השני. להורדה לחץ כאן.
קובץ סיכום של דברי המהר"ל בסוגיה. להורדה לחץ כאן.
קובץ השמע של השיעור הראשון. להורדה לחץ כאן.
קובץ השמע של השיעור השני. להורדה לחץ כאן.
הסיפור של מיעוט הלבנה כמיעוט הנוקבא, ותיקונה – התגדלותה להיות 'אור הלבנה כאור החמה', לקבל ישירות מ'אמא' ולא דרך הז"א. (עץ חיים שער מיעוט הלבנה). הביטוי המרכזי להתעלות הבריאה אל הבורא הוא ביטול הפער ההיררכי בין האישה לאיש, למעלה ולמטה. לתהליך זה מופעים תיאולוגיים פסיכולוגים חברתיים פוליטיים וכו'. המהפכה הפמיניסטית לשלביה היא ללא ספק ביטוי של תהליך זה. מערכת היחסים בין החמה ללבנה (הקיטרוג וההתמעטות) היא שורש מערכת היחסים בין הגבר לאישה המשקפת את הבריאה על כל 'חטאיה'. תיקון הזוגיות של האיש והאישה הוא השתקפות תיקון הזיווג העליון.
הסיפור של לילית וחוה, ותיקונן, בעיקר המתקת לילית – לאה אך גם חוה – רחל, עד להופעה האחדותית והמתכללת שלהן ברות. מיעוט הלבנה מתפרש בזהר (ובאר"י) כגרוש חוה הראשונה – לילית, והחלפתה בחוה השניה – חוה. סיפור מגובש של 'התרחשות' זו מופיע ב'אלפא ביתא דבן סירא'. האר"י בתורת הגלגולים הטיפולוגית שלו עוקב אחר התיקון של לילית וחוה על הציר ההסטורי כשהדמויות המרכזיות בו הן לאה ורחל הבאות לידי השלמה והתכללות ברות שהיא כרחל וכלאה אשר בנו שתיהן את בית ישראל.
הבנת מדרשי מיעוט הלבנה במישור מערכת היחסים שבין האיש האישה האנושיים, בשתי הבנותיו היסודיות (מיעוט האישה / גרוש לילית) משתלבת בנסיונות להבין את ההבדל בין שני ספורי הבריאה. בראשון האישה נולדת יחד עם האדם מהעפר, ובשני, לאחריו וממנו. מערכת היחסים עם 'האישה הראשונה' היא של 'מאורות גדולים', מערכת יחסים האמורה להיות שויונית, אך אינה צולחת, ו'הלבנה מתמעטת', ומערכת היחסים הופכת להיות היררכית בסיפור של 'המיעוט' ודוחקת החוצה / מדחיקה פנימה בסיפור של 'לילית'.
נפילתה של הבריאה, הנוקבא, מיעוט / גרוש הלבנה והתחשכותה / התעלמותה, משתקף במחזור הלבנה, ובמחזור האישה הקשור אליו, אך גם במחזורי הגאות והשפל הנפשיים שיש שהם מופיעים בעוצמה גדולה כמחזורי שמחה ואקסטזה, עצבות ומרה שחורה (לילית מלשון יללה. בתקו"ז מקורה בטחול מקור העצבות).
הבריאה המקורית שויונית ומ"מ יש שני מאורות, כלומר הם שונים, כלומר יש שויון ויש שוני. מהו השויון ומהו השוני? האם גם ללבנה אור עצמי? או שהגם שהיא מקבלת, קבלתה מלאה ושלמה (מאמר שני המאורות של רי"א מהומיל)? האם החלוקה למשמרות היום והלילה היא כל ההבדל? אבל האם אין חלוקה זו מבטאת מהות? המאורות השוים בגדולתם מצד עצם בריאתם, אך המפגש בינהם ועם העולם שסביבם חושף – מעצב ומחדד הבדלים וניגודים בינהם, והם בלתי נסבלים ל'לבנה'...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה