להורדת שיעור השמע לחץ כאן
להורדת דף מקורות להרחבה בנושא "כסא הכבוד" לחץ כאן
על גבי הידיעה שיש תשובה, וההבנה המשותפת לכולנו של התשובה, השאלה היא: מה התשובה פועלת מעבר לערכה העצמי? מה הוא הערך המוסף של התשובה?
אמנם למעשה מתברר תוך כדי הלימוד שהשאלה היא: 'מה זאת תשובה?' 'מה היא מהות התשובה?'
פעולתה של התשובה (כל מר כדאית ליה), מגלה את הערך והמשמעות העצמיים המהותיים שלה.
כך היא דרכה של תורה בכלל ושל חז"ל בפרט, לדבר על העצמות והמהות דרך ההופעות והפעולות. לשון הקודש היא שפה של פעלים ולא שמות עצם.
לא רק רק כך אנו מבנים כל דבר, וזה כל מה שאנו יכולים להבין בכל נושא, אלא שהבנה כזו היא הבנה פנימית וחיה, רוחנית וממשית. נסיון להבין בכינון ישיר, בלטישת עיניים אל עצם קרביהם של החיים, ולהגדיר באופן מושגי מופשט, מוליד הבנה מגשימה ואוביקטואלית, מקטעת מפרידה.
השוני שבין התשובות : ההערה לתשובה. מה היא פועלת. מרחב הפעולה. אופן הפעולה זמן הפעולה.
שאלות למחשבה:
א.מה ציפית לראות ב'גדולה תשובה' ולא ראית?
ב. מה חסר לך ב'י"ג מידות התשובה'?
ג. הוסף 'גדולה תשובה' משלך
ד. מה היחס של דברי חז"ל אלו על התשובה למשנות התשובה של הראשונים והאחרונים שאתה מכיר?
ה. האם אפשר להבין שחז"ל התכוונו בדבריהם על התשובה כמביאה רפואה, אריכות ימים, ובכלל, כפשוטו?
דוגמאות מתוך הלימוד:
א. רבי חמא בר חנינא: שמביאה רפאות (רפואה) לעולם – תיקון של קלקול. שיבה לבריאות המקורית. מנגנון טבעי אימננטי של שיקום והבראה עצמית של היחיד, ומכוחה תשובתו של העולם כולו.
מרחב הפעולה – האדם והעולם (הארץ) אופן הפעולה – טבעי, ממילאי, אימננטי.
הראיה מהפסוק: ד' הוא הרופא למשובה בעקבות התשובה. כלומר הרפואה אינה טבעית. אמנם המהר"ל בנתיב התשובה רואה בכך את ההבדל בין תשובה מיראה לתשובה מאהבה.
הבחנה בין תשובה מאהבה [מחיקה] מיראה [רפוי] יסורים [הכרח]
ב. רבי לוי: שמגעת עד כסא הכבוד – לא תיקון אלא שכלול ואף פריצה אל מעבר לאופק החיים האנושי הטבעי הארצי העולמי. או שמא, העמקת התדבקות ויניקה מהשורש הקדום של האדם ושל העולם (כסא הכבוד נברא קודם העולם / עולם המלאכים / עולם הבריאה / שורש הנשמה). תשובה הפותחת אופקים ומוציאה את האדם או למסע שורשים או למעוף של התעלות רוחנית מרקיעה שחקים אל המלכות האלהית המתבססת על ידי תשובת האדם.
הבחנה בין יחיד לצבור - אמנם היחיד מגיע בתשובתו 'עד ולא עד בכלל', ורק הצבור מגיע בה 'עד ועד בכלל'.
מרחב הפעולה – השמים (העולמות הרוחניים) / תהום (עומק רום ועומק תחת). אופן הפעולה – פנימי רוחני מיסטי
הראיה מהפסוק – עד ד' אלהיך = כסא הכבוד
ג. רבי יוחנן: שדוחה לא תעשה שבתורה – התשובה מקלקלת את השורה, פורצת את הסדר והחוק המוסרי האינטואיטיבי, והמשפטי ההלכתי. התשובה היא מעל התורה (שאלו לחכמה לנבואה לתורה). התשובה אינה 'מצות ד'' אלא 'רצון ד'' ואל מולה גם ד' חורג ממצוה לרצון, מדין לחסד, לאהבת חינם. באשר חוק התורה הינו חוק הטבע, התשובה עושה את הבלתי אפשרי, פורצת עיקרון הנמנע המוחלט (רמב"ם), כהחזרת רגל קטועה, כתחית המתים.
מרחב הפעולה – שמים. מטאפיזי. החוקיות. אופן הפעולה – נס
הראיה מהפסוק – דימוי נבואי (יחזקאלי) אופייני חריף של הזזוגיות בין כנס"י והקב"ה.
ד. רבי יונתן: שמקרבת את הגאולה / שמביאה את הגאולה – התשובה היא תנועת שחרור, תנועה המצטרפת לתהליכים שמימיים וארציים ומחישה את הגאולה, או תנועה שהיא היא לב ההתרחשות של הגאולה. התשובה היא ההתגלות של מגמת הגאולה של ההתעלות וההשתלמות של העולם והעולמות.
מרחב הפעולה – הכלל (ישראל אנושות הקוסמי המטאפיזי) ולא רק הפרט. אופן הפעולה – טבעי / נסי
הראה מהפסוק – לשבי פשע - דוקא התשובה על הפשע – המרד היא המביאה / מקרבת את הגאולה
ה. ו. ריש לקיש: שהופכת זדונות לשגגות (מיראה) שהופכת זדונות לזכויות (מאהבה) – התשובה מיראה מבררת שכל זדונות האדם הם שגגות. המצב האנושי הוא של שגגה. המזיד הוא יומרה ילדותית חסרת כיסוי. התשובה מאהבה מבררת שכל זדונות האדם הם זכויות. החפץ העמוק של האדם הוא טוב ולטוב והזדונות הם ביטויים מסובכים שלו, ולא רק ששורשם טוב הוא אלא גם תולדתם (בעולם ובאדם) טובה מאוד. התשובה מ'אהבה רבה' לא רק מוחקת את הזדון (בנים שובבים) אלא מתקנת ומהפכת אותו לזכות.
מרחב פעולה – האדם.
ז. ר"ש ב"ר נחמני בשם רבי יונתן: שמארכת שנותיו של אדם – מחלצת את חיי האדם מקיצורם – קוצר רוחם, נשימתם הקצרה, עצבנותם ולחצם, ומביאה אותם לאריכות רוח, לאריכות אפיים, לישוב הדעת. מחלצת את חיי האדם משעבודם לעבר ומהמרדף אחר העתיד, ומשכינתם לבטח בהווה, בנצח, באמונה ובאהבה, בעולם שכולו ארוך.
הבחנה בין ההתפייסות האלקית לאנושית.
